עזבון המנוח רפאל נעים ז"ל ואח' נ' שירותי בריאות כללית

החלטה

1.המבקשים, יורשי המנוח ר. נעים ז"ל, תובעים את המשיבה בביהמ"ש השלום בעילת רשלנות רפואית שהתרחשה לטענתם עקב גילוי מאוחר של מחלת המנוח. הצדדים תמכו טענותיהם בחוות דעת רפואיות – וביום 18.11.09 החליט ביהמ"ש קמא על מינוי מומחה רפואי מטעם ביהמ"ש בתחום האונקולוגיה – והורה לו בין היתר להתייחס לשני הנושאים הבאים:

"א. מהם (מה היו – י.א.) סיכויי ההחלמה, אילו המחלה היתה מאובחנת זמן סביר לאחר שפרצה, בהשוואה לסיכויי ההחלמה בגילוי המאוחר.

ב. האם לדעתו, המנוח תרם לנזק ואם כך באיזה שיעור".

בבקשה זו מבקשים התובעים רשות לערער על ההחלטה הנ"ל וזאת ביחס ל"שאלה השניה" שהפנה ביהמ"ש קמא למומחה.

לטענתם – קביעת רשלנות תורמת אינה מסוג השאלות שבמומחיות רפואית אלא ענין הוא לביהמ"ש, ולו בלבד, לענות בו.

2.לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיבה על צרופותיהם החלטתי לדחות את הבקשה.

אכן – בסופו של יום ושל הליך קביעת קשר סיבתי, רשלנות תורמת ואפילו היקף הנכות או הממצא הרפואי – כולם ענינים המצויים בסמכות ביהמ"ש. (ר' למשל ע.א. 4330/07 מוזס נ. מדינת ישראל).

ברם, חוות דעת של מומחה בתחום הרפואי הינה כלי עזר חיוני לגיבוש ממצאי העובדה – אם אלה שברפואה ואם אלה שמחוץ לרפואה.

השאלה, ליתר דיוק הנושא, שהפנה ביהמ"ש קמא למומחה הרפואי התייחסה ישירות למחלוקת המומחים הרפואיים, מטעם הצדדים, בשאלת הרלבנטיות הרפואית של הגילוי המוקדם לסיכויי ההחלמה וכפועל יוצא מכך לממצא הרפואי בדבר הימנעות מגילוי שכזה.

הממצא המשפטי, והעובדתי, בשאלות אלה ייקבע כמובן על ידי ביהמ"ש.

עצם הפניה למומחה רפואי מטעם בית המשפט אינה מובילה להתפרקות ביהמ"ש מהכרעה שכזו – אלא נותנת בידיו כלי עזר נוסף הנדרש לבחינתה.

אשר על כן – לא מצאתי כי נפלה שגגה בהנחיות כפי שניתנו על ידי ביהמ"ש קמא בהחלטתו נשוא בקשה זו.

3.אשר על כן – הבקשה נדחית.

המבקשים ישלמו למשיבה הוצאות הבקשה בסכום של .1000 ₪. סכום זה יועבר מתוך הערובה שהופקדה על ידי המבקשים – ויתרת הערובה תושב לידיהם.

ניתנה היום, י"ג ניסן תש"ע, 28 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: